לקבלת יעוץ
וסיוע מקצועי


צרו קשר

נהיגה בשכרות

נהיגה בשכרות הינה אחת העברות השכיחות בקרב ציבור הנהגים בישראל, מה שהוביל לאכיפה משטרתית מוגברת ולמגמת החמרה בענישה מטעם בתי המשפט. נהיגה תחת השפעת אלכוהול מהווה סיכון, הן לנהג עצמו והן לשאר הנוסעים והנהגים בכביש. לשתיית משקאות אלכוהוליים ישנן השפעות פיזיולוגיות שונות על גוף האדם, ביניהן, פגיעה במהירות התגובה, בחדות החושים, עמידות לסינוור, בתפיסה החזותית ובתהליך עיבוד המידע,  לכל הנ"ל השלכות חמורות על אופן הנהיגה וטיבה.

נהג אשר נתפס נוהג בשכרות מוגש כנגדו כתב אישום בבית המשפט לענייני תעבורה, ובנוסף צפויה לו פסילה מנהלית של הרכב למשך 30 יום. העונש המינימום הקבוע בחוק לנהג שנתפס נוהג תחת השפעת אלכוהול הינו שנתיים של פסילת רישיון הנהיגה ובמקרים חריגים כגון תאונת דרכים אשר כוללת פגיעה בגוף או בנפש ו/או חבלה של ממש, בית המשפט עשוי להטיל עונש של מאסר בפועל. כאשר נהג תחת השפעת אלכוהול גרם לתאונה קטלנית יכולה התביעה לדרוש עונש של הריגה, קרי עד 20 שנות מאסר.

עד לשנת 2005 על מנת לעצור נהג בשל נהיגה בשכרות, נדרש היה השוטר לפתח חשד סביר לכך שהנהג אכן נוהג תחת השפעת אלכוהול, דבר שהגביל מאוד את היכולת לאכוף עבירות נהיגה בשכרות. בסוף אותה שנה שונה החוק כך ששוטר יכול לדרוש מנהג לבצע בדיקת שכרות גם ללא גיבוש חשד סביר לכך שהנהג תחת השפעת אלכוהול.

נהג שמלאו לו 24 ייחשב כשיכור כאשר ריכוז האלכוהול בדגימת אוויר נשוף יעלה על 290 מיקרוגרם בליטר אוויר נשוף. ישנם פרמטרים נוספים המשפיעים על רמת השכרות,  ביניהם משקל  גופו של הנהג, אכילה לפני שתיית האלכוהול, גילו של הנהג ועוד.